רוב החברות המייצרות בובות ודובוני צעצוע לא מעסיקות עובדים שתפקידם תיקון. הסיבה לכך היא עלות ייצור נמוכים של הדובים, מה שמייתר לחלוטין את הצורך בתיקון, שיפור או שיפוץ. יחד עם זאת, יש חברות המייצרות פריטים יחידים במינם. כל פריט כזה יכול להיות שווה מאות אלפי דולרים, ולכן נדרשת העסקה של מתקנים מקצועיים.
בנוסף, משרה של מתקן דובי צעצוע מוצעת על ידי סדנאות ומוזיאונים. בסדנת "בנה דובי" בסנט לואיס שבארצות הברית, לדוגמא, מוכרים דובי צעצוע, אך המבקרים יכולים ליצור להם בובה בהזמנה אישית. החברה אוספת את ההזמנות, ומייצרת את הדובי על פי צרכים ספציפיים של הלקוח. עם הכנסות של מעל 395 מיליון דולר, החברה יכולה להרשות לעצמה שני תקנים עבור עובדים המתמחים בתיקון של הדובים.
ניסיון והכשרה עבור המשרה
קשה מאוד להתקבל למשרה של מתקן דובי צעצוע, וזאת בשל מספר סיבות. ראשית, יש מעט מאוד משרות מן הסוג הזה ברחבי העולם. החברות לא צריכות מתקנים, וגם רוב הלקוחות בעצמם מעדיפים לזרוק דובי ישן לפח, או לתקן אותו בצורה עצמאית, מאשר לשלם לאיש מקצוע. שנית, גם אחרי שמשיגים מידע על משרה פנויה יש צורך במענה על קריטריונים מחמירים מאוד.
אלו הדרישות המהוות את הבסיס עבור משרת תיקון של דובונים ובובות:
- רקע טכני
- ניסיון בתפירה
- היכרות עם סוגי בדים, טקסטיל, אביזרים משלימים ועוד
- הכשרה מעשית וניסיון תיאורטי
- קורס תפירה במוסד מוכר
חובבי צעצועים ודובים שלא יודעים איך לתפור, יכולים להתקשות במשרה הזו. מצד שני, היתרון הוא תגמול כלכלי יחסית גבוה. מי שמצליח להתקבל אל המשרה, ולעבור את מבחני ההכשרה יכול להצטרף אל מפעלים מקצועיים ברחבי העולם. המתקנים מקבלים משרד, מצטרפים אל שרשרת הייצור, ואחראיים על בקרת האיכות. הדרישות העיקריות מהם הן יצירתיות, השקעה ובעיקר מסירות.
לסיכום, יש מקרים שבהם גם דובי צעצוע דורשים תיקון מקצועי. במיוחד בשביל המקרים הללו מועסקים מתקנים מוכשרים, שמגיעים עם רקע בתפירה, ויכולים להעלות חיוך על פניהם של ילדים ומבוגרים. היתרונות של המשרה הם אתגר אישי ותגמול גבוה, אך החסרונות הם תנאי קבלה מחמירים, ומעט אפשרויות קידום.